תאונת עבודה: ביטוח לאומי, תביעה נגד המעסיק, או שניהם?

מהי תאונת עבודה

תאונה שאירעה תוך כדי העבודה ובקשר אליה, וגם תאונה בדרך מהבית לעבודה או מהעבודה הביתה, בכפוף לתנאים. גם מחלת מקצוע ופגיעה שנגרמה מפעולות חוזרות לאורך זמן (״מיקרוטראומה״) עשויות להיות מוכרות.

המסלול הראשון: המוסד לביטוח לאומי

• ההכרה אינה תלויה באשמה. גם אם העובד עצמו טעה, הפגיעה יכולה להיות מוכרת.
• דמי פגיעה: תשלום בתקופה שבה העובד אינו מסוגל לעבוד בעקבות הפגיעה, עד 91 ימים, בשיעור של כ-75% מהשכר ועד תקרה. את התביעה יש להגיש ככלל בתוך 12 חודשים.
• נכות מעבודה: אם נותרה נכות, ועדה רפואית קובעת את שיעורה. בדרך כלל נכות של 20% ומעלה מזכה בקצבה חודשית, ונכות בשיעור נמוך יותר (החל מ-9%) מזכה במענק חד פעמי.
• חשוב שהמעסיק ימלא את חלקו בטופס ההודעה על הפגיעה, ושהתיעוד הרפואי יציין שמדובר בפגיעה בעבודה.

המסלול השני: תביעת נזיקין

כאשר הפגיעה נגרמה עקב רשלנות, למשל ציוד פגום, היעדר אמצעי בטיחות, הדרכה חסרה או מפגע שלא תוקן, ניתן לתבוע את המעסיק או צד שלישי אחראי. למעסיקים יש בדרך כלל ביטוח חבות מעבידים לכיסוי תביעות כאלה. בתביעה זו נבחנים הפסדי השכר לעבר ולעתיד, הוצאות, עזרת הזולת ונזק לא ממוני.

איך שני המסלולים מתחברים

הם אינם סותרים. הגמלאות מהביטוח הלאומי מנוכות מהפיצוי בתביעת הנזיקין, ולכן תביעת הנזיקין נועדה להשלים את הנזק שהגמלאות אינן מכסות. בתיקים רבים הפער הזה משמעותי מאוד. ניהול מתואם, כך שהקביעות הרפואיות והראיות משרתות את שני המסלולים, הוא מה שמאפשר למקסם את סך הזכויות.

ומה אם התאונה הייתה גם תאונת דרכים?

תאונה בדרך לעבודה שהיא גם תאונת דרכים יכולה להקנות זכויות גם מהביטוח הלאומי וגם לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. גם כאן נדרש תיאום בין המסלולים.

לסיכום

אל תסתפקו בבדיקה חלקית. אם נפגעתם בעבודה, כדאי לבחון בשלב מוקדם גם את מסלול הביטוח הלאומי וגם את האפשרות לתביעת נזיקין, ולשמור על המועדים של כל אחד מהם.