ייצוג נפגעים
עורכת דין לתאונות עבודה
הכרה בביטוח הלאומי ותביעת נזיקין נגד המעסיק או צד שלישי, בשני מסלולים במקביל.
תאונת עבודה פותחת בדרך כלל שני מסלולים: הכרה וגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי, ובמקרים של רשלנות גם תביעת נזיקין נגד המעסיק או צד שלישי. כשתאונת העבודה היא גם תאונת דרכים, חל עליה בנוסף חוק הפלת״ד. ניהול מתואם של המסלולים הוא מה שמאפשר למקסם את סך הפיצוי.
תאונת עבודה: מה חשוב לדעת
לפי חוק הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה כוללת תאונת עבודה, מחלת מקצוע ופגיעה בדרך מהבית לעבודה או מהעבודה הביתה, בכפוף לתנאים. גם פגיעה שנגרמה בהדרגה, מתנועות חוזרות ונשנות לאורך זמן (״מיקרוטראומה״), עשויה להיות מוכרת. ההכרה חלה על עובדים שכירים וגם על עצמאים המבוטחים בביטוח הלאומי.
המסלול בביטוח הלאומי אינו תלוי באשמה: גם אם העובד עצמו טעה, הפגיעה יכולה להיות מוכרת. מנגד, תביעת נזיקין נגד המעסיק או צד שלישי מחייבת להראות התרשלות, למשל הפרת חובות בטיחות. בתביעה כזו נבחן הנזק המלא, ומנכים ממנו את מה שמשולם מהביטוח הלאומי.
מעבר לשני המסלולים, כדאי לבדוק זכויות משלימות: ביטוח אובדן כושר עבודה בקרן הפנסיה או בביטוח פרטי, ביטוח תאונות אישיות, וזכויות לפי הסכמים קיבוציים במקום העבודה.
מתי נכון לפנות לעורך דין
- נפגעתם בזמן העבודה, בדרך אליה או ממנה, או בפעילות מטעם המעסיק.
- הביטוח הלאומי דחה את התביעה להכרה בתאונת עבודה, או שאחוזי הנכות שנקבעו לכם נמוכים מהמצב בפועל.
- התאונה הייתה ניתנת למניעה: ציוד פגום, היעדר אמצעי בטיחות או הדרכה, או מפגע שהיה צריך לתקן.
מה עשוי לעמוד לרשותכם
- גמלאות מהביטוח הלאומי: דמי פגיעה בתקופת אי הכושר, ובהתאם לאחוזי הנכות מענק או קצבת נכות מעבודה.
- פיצוי בתביעת נזיקין על הנזק שאינו מכוסה בגמלאות.
- הפסדי שכר ופגיעה בכושר ההשתכרות בעתיד.
- נזק לא ממוני (כאב וסבל), הוצאות רפואיות ועזרת הזולת.
סוגי מקרים שבהם אני מלווה
- נפילה מגובה, ממדרגות או מסולם בזמן העבודה.
- פגיעה ממכונה, מכלי עבודה או מציוד פגום.
- החלקה על רצפה רטובה או מפגע במקום העבודה.
- תאונת דרכים בדרך לעבודה או ממנה, או בנסיעה מטעם המעסיק.
- פגיעות בגב, בכתפיים ובברכיים שנגרמו מתנועות חוזרות (מיקרוטראומה).
- פגיעות של עובדים בבנייה, בתעשייה, בחקלאות, בשירותים ובמשרדים.
איך מתנהל התהליך
- 1
הגשת תביעה לדמי פגיעה ולהכרה בתאונת עבודה במוסד לביטוח לאומי, במועד.
- 2
הכנה וליווי לוועדות הרפואיות, ובמידת הצורך ערר על ההחלטה.
- 3
בחינת אחריות המעסיק או צד שלישי ואיסוף ראיות לרשלנות: עדויות, דוחות בטיחות ותיעוד.
- 4
הגשת תביעת נזיקין וניהולה במקביל למסלול הביטוח הלאומי, תוך תיאום בין המסלולים.
אילו מסמכים כדאי להכין
- טופס התביעה לדמי פגיעה, שבו גם המעסיק ממלא את חלקו.
- התיעוד הרפואי הראשון, שבו מצוין שהפגיעה אירעה בעבודה.
- תלושי שכר מהחודשים שלפני הפגיעה.
- אישורי אי כושר לעבודה.
- פרטי עדים, ודיווחים פנימיים על האירוע במקום העבודה.
- צילומים של המקום, של הציוד או של המפגע.
טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן
לא לציין שהפגיעה אירעה בעבודה
בטיפול הרפואי הראשון חשוב לציין שהפגיעה אירעה בעבודה, כדי שהתיעוד יתמוך בהכרה.
להסתפק בביטוח הלאומי
במקרים של רשלנות, תביעת נזיקין עשויה להוסיף פיצוי משמעותי מעבר לגמלאות.
לפספס מועדים
לתביעה לדמי פגיעה יש מועד הגשה מוגבל, ככלל 12 חודשים, ולכל הליך בהמשך יש מועדים משלו.
להגיע לוועדה הרפואית בלי הכנה
ליקוי שלא הוצג לוועדה עלול לא להיכלל בקביעת אחוזי הנכות.
לא לאסוף פרטי עדים
עמיתים שראו את האירוע עשויים להיות עדים חשובים, וקשה יותר לאתר אותם בהמשך.
שאלות נפוצות
אם אני כבר מקבל גמלה מהביטוח הלאומי, האם עדיין אפשר לתבוע את המעסיק?
כן. ההכרה בביטוח הלאומי אינה שוללת תביעת נזיקין נגד המעסיק או צד שלישי. בתביעת הנזיקין מנוכים מהפיצוי תגמולי הביטוח הלאומי, ולכן היא נועדה להשלים את הנזק שהגמלאות אינן מכסות.
המעסיק טוען שהתאונה נגרמה באשמתי, מה עושים?
טענת ״אשם תורם״ נפוצה מאוד, אך היא אינה מכריעה את התיק. לצורך ההכרה בביטוח הלאומי בדרך כלל אין חשיבות לשאלת האשמה, ובתביעת הנזיקין בית המשפט בוחן אם העובד התרשל ובאיזו מידה, תוך התחשבות בחובות הבטיחות המוגברות של המעסיק.
האם גם עצמאי יכול להיות מוכר כנפגע עבודה?
כן. עצמאי המבוטח בביטוח הלאומי ומשלם דמי ביטוח כנדרש יכול להיות מוכר כנפגע עבודה, בכפוף לתנאים.
מה ההבדל בין דמי פגיעה לקצבת נכות מעבודה?
דמי פגיעה משולמים בתקופה הראשונה שבה העובד אינו מסוגל לעבוד, עד 91 ימים. אם בסוף התקופה נותרה נכות, ועדה רפואית קובעת את שיעורה, ובהתאם לשיעור נקבעת זכאות למענק חד פעמי או לקצבה חודשית.
מה זו מיקרוטראומה?
פגיעה שנגרמת מתנועות חוזרות ונשנות לאורך זמן, שכל אחת מהן גורמת נזק זעיר, ויחד הן יוצרות פגיעה ממשית, למשל בגב, בכתפיים או בפרקי הידיים. הכרה בה מחייבת להראות את אופי העבודה ואת הקשר הרפואי לפגיעה.
מי משלם את הפיצוי בתביעה נגד המעסיק?
בדרך כלל למעסיקים יש ביטוח חבות מעבידים, וחברת הביטוח היא שמנהלת את התביעה ומשלמת את הפיצוי.